11לא דשא לשון עשב כו'. פי' מפני שאין פי' דשא כפי' עשב ולא פי' עשב כפירו' דשא שהרי כל אחד ואחד ממיני העשבי' נקר' עשב פלו' ולא יתכן לומ' דשא פלו' משמע שפי' דשא מורה על לבישת הארץ במילוי מיני עשבים מתחלפי' בכללם יחד ולפיכך לא היה מדרך הלשון לכתוב תעשיב הארץ כללות מיני עשבים מתחלפין וכתב תדשא שפי' תתכסה הארץ מיני עשבים רבים יחד בערבוביא. והרמב"ן ז"ל טען ואמר שאין דבריו נכוני' שאם כן לשון דשא לא יתרבה ורז"ל אמרו הרכיב שני מיני דשאים מהו והרב עצמו הזכיר דשאים ואמר כשהיא מתמלאת בדשאים ולמטה מזה אמר אע"פ שלא נאמר למינהו בדשאים כו' והוא הדין נמי שהיה לו לטעון ממה שאמר שני מיני דשאים שאם לשון דשא כולל כל המינים איך יתכן שיקרא המין האחד דשא עד שיאמרו שני מיני דשאים אלא שנ"ל שאינה טענה דלשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד כדאיתא בפרק ראשית הגז כי סליק איסי בר היני אשכחיה לרבי יוחנן דהוה מתני ליה לבריה רחלין אמר ליה אתנייה רחלות אמר ליה כדכתי' רחלים מאתים אמר ליה לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד ובשלהי ר"ה אמרו אתקין רבי אבהו בקיסרין תקיעה וג' שברים ותרועה ותקיעה ואין זאת התרועה תרועה דקרא דתרוע' דקרא ספוקי מספקא להו לרבותינו ז"ל אי גניחא הוא אי יללה הוא וזאת התרועה מורה על היללה לבדה ותנן נמי שיעור תרועה כשלש יבבות ואין היבבו' הללו כפירוש יבבא דתרגום תרועה שאם כן יהיה פירושו שיעור יבבא כשלש יבבות:12שיגדל בו זרעו. אמר שיגדל בו זרעו במקו' מזריע זרע מפני שהמובן ממזריע זרע הוא זריקת הזרע בארץ ונטיעתו כמו לא תזרע ולא תצמיח לא גדול הזרע ומפני שא"א שיפורש פה כמשמעו פי' אותו מלשון גדול ומה שהאריך לומר לזרוע ממנו במקום אחר הוא לתת טעם על קריאת הגרגיר בשם זרע ואמר מפני שהוא אשר יזרע במקום אחר:13ועץ פרי. הוסיף וי"ו מפני שאין העץ בכלל העשב ולכן אצל הפועל כתוב בוי"ו ופי' עץ פרי שטעם העץ כטע' הפרי ולא סמוך אם מפני שהפרי סמוך אל העץ לא העץ אל הפרי ופי' זית שמן זית שיש בו שמן כמו שאמרו רז"ל ששמנו אגור בתוכו ואין לפר' עץ פרי שעושה פרי דאם כן מה צורך לעושה פרי:14נפקדה גם היא על עונה ונתקללה. אין זה סותר מה שפירש גבי ארורה האדמה משל ליוצא לתרבות רעה שהבריות מקללות השדים שינק מהם כדכתי' את אביה היא מחללת שחללה ובזתה את כבודו שאומרים עליו ארור שזו ילד ארור שזו גדל דמשמע שלא בעון שבה נתקללה דאיכא למימר הא והא גרמה והכי קאמר כשנתקלל אדם על עונו והוצרך לקלל גם האדמה בעבורו כמנהג הבריות נפקד גם עונה עם אותה קללה ומה שהכריח את רז"ל לומר גבי ארורה האדמה משל ליוצא לתרבו' רעה כו' ולא אמרו בעבור עונה משום דסביר' להו דממלת בעבורך משמע ולא בעבורה:15שמהן האילן צומח כשנוטעין אותו. כלומר ולכן נקרא הגרגיר זרע דאם לא כן לא היה לו לומר אלא הן גרגירי כל פרי:
